<h1>סידור רבינו עמרם גאון — סדר שבת</h1>
<h2>דף ט:</h2>
ואם טעה יחיד ולא הזכיר של שבת בערבית מחזירין אותו ואעפ"י שאמרנו [כ"ד:] טעה ולא הזכיר של ר"ח בערבית אין מחזירין אותו, בערבית דשבת מחזירין אותו, אע"ג דקיימא לן דתפלת ערבית רשות, הני מילי היכי דלא בעי לצלויי דלא מטרחינן ליה, אבל טרח וצלי ולא אדכר, שויה עליה כחובה, ואמרינן ליה למהדר צלויי. ועוד קאמר זעירי, הני חברין בבלאי למאן דאמר תפלת ערבית רשות כיון שהתיר חגורו לא מטרחינן ליה, והכא כיון דצלי ולא אידכר, מטרחינן ליה והדר מצלי. והכי אמר רב משה גאון, יחיד שטעה בלילי שבת ולא התפלל ומאהבתך, כיון ששמע משליח צבור מגן אבות בדברו, שהיא ברכה אחת מעין שבע ברכות, מתחלה ועד סוף, יצא ידי חובתו. והכי אמר רב נטרונאי גאון היכא דלא התפלל שבע ברכות ושמע משליח צבור מגן אבות בדברו מרישא ועד סיפא נפיק.
<h2>דף כה:</h2>
וסדר שבתות כך הוא, נכנסין בבתי כנסיות ערב שבת ומתפללין תפלת מנחה שמונה עשרה כמנהג. והמדליק נר של שבת צריך לברך. ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של שבת. מה טעם, כיון דחובה, שכך אמרנו הדלקת נר בשבת חובה. דאמר רב יהודה אמר שמואל הדלקת נר בשבת חובה ואסמכוה רבנן אקרא דכתיב וידעת כי שלום אהלך וגו' הילכך חייב לברך. ואם תאמר רבנן מנין צוינו [כ"ג.] רב אמר מן שאל אביך ויגדך.
<h2>דף קיז:</h2>
וחייב לבצוע על שתי ככרות, ואומר המוציא לחם מן הארץ, דאמר ר' אבא חייב אדם לבצוע על שתי ככרות לחם בשבת שנאמר לקטו לחם משנה, ואמר רב אשי חזינא ליה לרב כהנא דנקיט תרתי ובצע חדא, ולא מתחזי כרעבתנותא. ושאילו מקמי רב נטרונאי, ביום טוב צריכין לבצוע על שתי ככרות או לא, והתיב הכי, הוו יודעים שצריכין אנו לבצוע על שתי ככרות ביום טוב, כדרך שצריכין אנו לבצוע בשבת. מה טעם, מפני שבשבת עצמה לא נתחייבו ישראל לבצוע על שתי ככרות אלא משום מן, שכיון שלא ירד בשבת הוזהרו ישראל ללקוט לחם משנה. ואמר רבי אבא חייב אדם לבצוע על שתי ככרות בשבת וכו'. וימים טובים נמי כיון שלא ירד מן ביום טוב חייבים אנו לבצוע על שתי ככרות כשבת. ומנין שלא ירד מן ביום טוב, שכך שנו חכמים [עי' מכילתא בשלח] ששת ימים תלקטוהו, ר' יהושע אומר למדנו שאינו יורד בשבת. ביום טוב מנין, ת"ל שבת לא יהיה בו. ר' אלעזר המודעי אומר למדנו שאינו יורד בשבת. ביום טוב מנין, ת"ל לא יהיה בו. ביום הכפורים מנין, ת"ל שבת לא יהיה בו.
<h2>דף קיח:</h2>
ובלילי שבתות מקדימין ומתפללין, שכך אמרו [פסחים ק"ה:] עיולי יומא כמה דאפשר מקדמינן ליה, אפוקי יומא כמה דאפשר מאחרינן ליה, כי היכי דלא להוי עלן כי טונא ואמר ר' יוסי [שבת קי"ח:] יהי חלקי ממכניסי שבת בטבריה וממוציאי שבת בצפורי, וכך עושין וכך מנהג.
